איך חווית הצלחה קטנות יעוררו את המוטיבציה הלימודית?
הכותבת הינה יעל רן ממודיעין, מומחית באבחון וטיפול בליקויי למידה (M.A, אוניברסיטאת בר אילן). במקום להמשיך ולהיאבק בחומה של תסכול, הוראה מותאמת מאפשרת לנו לפרק את הקושי לצעדים קטנים שמעניקים לילד את הדבר שהוא זקוק לו יותר מכל. להמשך קריאה- כנסו...
דמיינו שאתם מתבקשים לטפס על האוורסט. אתם עומדים למרגלות ההר, מסתכלים למעלה אל הפסגה המושלגת, ויודעים שאין לכם שום סיכוי להגיע לשם. מה תעשו? סביר להניח שתתיישבו על הקרקע, תסרבו לזוז, ואולי אפילו תבכו קצת מתסכול.
עבור ילד עם לקות למידה או הפרעת קשב, דף עבודה בחשבון או קריאת פסקה בעברית הם ה"אוורסט" שלו. הוא לא "עצלן", הוא פשוט חווה את מה שאנחנו קוראים לו בפסיכולוגיה "חוסר אונים נרכש": אחרי שנכשל שוב ושוב, המוח שלו למד שאין טעם להתאמץ, כי התוצאה תהיה תמיד אכזבה.
כאן נכנסת לתמונה העוצמה המיטיבה של חווית ההצלחה הקטנות.
המדע שמאחורי החיוך: מה קורה במוח כשאנחנו מצליחים?
כאשר ילד מצליח לפתור תרגיל אחד נכון, או לזהות מילה שקודם נראתה לו כמו סינית, המוח שלו משחרר דופמין. הדופמין הוא מוליך עצבי שאחראי על תחושת עונג, אבל יש לו תפקיד קריטי נוסף: הוא משפר את הקשב, את הזיכרון ואת המוטיבציה.
המוח, שקיבל "פרס" טבעי, אומר לעצמו: "היי, זה הרגיש טוב! אני רוצה עוד מזה". זוהי הנקודה שבה המוטיבציה החיצונית (הפרס מהמורה או הציון) הופכת למוטיבציה פנימית. הילד לא לומד כי "צריך", אלא כי הוא רוצה לשחזר את תחושת המסוגלות.
איך בונים נתיב של הצלחות?
בהוראה מותאמת, אנחנו משתמשים בטכניקה של פירוק המשימות לגורמים. אנחנו לא מבקשים מהילד לטפס על ההר, אלא רק לעשות צעד אחד קטן אל עבר היעד הבא. תוך כדי ביצוע חזרות תמידי על הנלמד.
ראוי לזכור: במקום להתמקד בטעויות (ה"מה לא"), חפשו את ה"מה כן". מצאתם משפט אחד כתוב יפה וללא שגיאות? שבחו את הילד. שמתם לב שהוא הצליח לארגן את התיק לבד? זהו ניצחון משמעותי בתפקודים ניהוליים. חיזוקים יחזקו הן את הלומד והן את הסובב אותו ויגבירו את הרצון להוסיף ולהשתפר. ככל שנצבור יותר ניצחונות קטנים, כך הילד יאמין יותר בכוחו לכבוש את הפסגה.
יש לכם עוד שאלות ליעל רן? כנסו!
בקרו אותי בדף הפייסבוק המיניסייט שלי לקריאת כתבות נוספות
ליצירת קשר: 050-7219033
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
