לדף הבית >>     יולי לב - מייסד vixiv >>

השפעה פסיכולוגית

 

    \r\n
  • \r\n

    ויסות הלפטין והגרלין: שינויים ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון משפיעים ישירות על \"הורמון הרעב\" (גרלין) ו\"הורמון השובע\" (לפטין). אצל חלק מהנשים, פרוגסטינים מסוימים עלולים לעמעם את תחושת השובע במוח, מה שמוביל לאכילת יתר פסיכולוגית ופיזית.

    \r\n
  • \r\n

 

גלולות למניעת הריון הן אחד הפיתוחים הרפואיים הנפוצים בעולם, אך בעוד שהשפעתן על מניעת הריון ומאזן המשקל מוכרת לרוב, השפעתן על "דיאטת המוח" — האופן שבו המוח מזין את עצמו, מווסת תיאבון ומשפיע על בחירות תזונתיות — זוכה לתשומת לב מחקרית משמעותית רק בשנים האחרונות.

המוח והמערכת ההורמונלית מנהלים שיח רציף ובלתי פוסק. כאשר אישה נוטלת גלולות משולבות (המכילות אסטרוגן ופרוגסטין סינתטיים), הגוף עובר למצב של דיכוי הביוץ הטבעי. להורמונים אלו יש קולטנים רבים באזורים מוחיים קריטיים, ובראשם ההיפותלמוס (מרכז הרעב והשובע) והמערכת המזולימבית (מערכת הגמול והדופמין).

שיבוש אותות רעב ושובע הגלולות משנות את הרגישות ההורמונלית במרכז הבקרה של המוח:

  • ויסות הלפטין והגרלין: שינויים ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון משפיעים ישירות על "הורמון הרעב" (גרלין) ו"הורמון השובע" (לפטין). אצל חלק מהנשים, פרוגסטינים מסוימים עלולים לעמעם את תחושת השובע במוח, מה שמוביל לאכילת יתר פסיכולוגית ופיזית.

  • תשוקה למזונות עתירי סוכר ופחמימות: המוח מווסת את צריכת הפחמימות, בין היתר, כדי להעלות את רמות הסרוטונין. גלולות עשויות להשפיע על חילוף החומרים של מוליכים עצביים כמו סרוטונין ודופמין, מה שמתורגם לעיתים לדחף מוגבר למזון "מנחם" — תופעה שמקורה באיתות מוחי ולא ברעב תאי אמיתי.

השפעה על רגישות לאינסולין במוח המוח צורך כ-20% מכלל האנרגיה של הגוף ותלוי בגלוקוז כדלק מרכזי. קולטני אינסולין במוח אחראים לא רק על הכנסת סוכר לתאים, אלא גם על ויסות התיאבון וחדות המחשבה. חלק מסוגי הגלולות עלולים להפחית מעט את הרגישות ההיקפית והמרכזית לאינסולין. כאשר המוח מזהה ירידה ברגישות לאינסולין, הוא "מרגיש" מחסור באנרגיה, גם כשרמות הסוכר בדם תקינות לחלוטין, ומאותת על רעב מוגבר כדי להשיג דלק נוסף.

דלדול רכיבים תזונתיים חיוניים למוח מבחינת המיקרו-תזונה, מחקרים מראים כי נטילה ממושכת של גלולות עלולה להפחית את ספיגתם וזמינותם של ויטמינים ומינרלים קריטיים לתפקוד הקוגניטיבי:

  • ויטמיני B (בעיקר B6, B9 ו-B12): רכיבים החיוניים לייצור מוליכים עצביים. מחסור בהם עשוי להוביל לערפול מוחי, תנודות במצב הרוח וקושי בוויסות דחפים סביב אוכל.

  • מגנזיום ואבץ: מינרלים התומכים בהרגעת מערכת העצבים ובקרת סטרס (קורטיזול). רמות נמוכות עלולות להגביר אכילה רגשית.

הבנת המנגנונים הללו מאפשרת התמודדות מושכלת. מודעות לכך ששינויי תיאבון עשויים לנבוע מאיתות מוחי-הורמונלי מסייעת בבחירת מענה מותאם: תזונה עשירה בחלבון ובשומנים בריאים לייצוב הסוכר, שילוב מזונות עשירים במיקרו-נוטריאנטים, ובמידת הצורך — התייעצות עם רופא/ת נשים לגבי החלפת סוג הגלולה להרכב שמשפיע פחות על מרכזי הרעב והמטבוליזם.

דברו איתנו ב whatsapp   
רוצים עוד פרטים? כנסו!

 

רוצה לצ'וטט?
 
 
 
 
למה  mcity

למה mcity

יולי לב מתראיין בערוץ 13

יולי לב מתראיין בערוץ 13

 
 

זכויות הפציינט בעת רשלנות רפואית

תושב העיר פונה לעו”ד ניסן מנו, מנהל פורום בתחום רשלנות רפואית ונזקי גוף, בשאלה:”ניסן שלום. הייתי בטרם בגין כאבים חזקים באוזן ובלסת. נאמר לי שיש לי דלקת באוזן. לאחר מכן התגלה שבכלל זה נובע מעומס על הצוואר שהשליך על הלסת ויצר שם מעין דלקת וטופלתי בפיזיותרפיה. האם זה נחשב לרשלנות מצד הרופא שבדק אותי בטרם והביא לי טיפות אנטיביוטיות לאוזן שבכלל לא היה בהן צורך. במידה וכן מה עושים, זה קרה לפני מס` חודשים”. לתשובת המומחה- כנסו...

מהו סעיף 26 לחוק הירושה ולמה חשוב להכירו

 

צוואה היא האמצעי המשפטי הטוב ביותר מבחינתו של אדם להורות כיצד הוא מעוניין לחלק את רכושו עם הליכתו לבית עולמו. מדובר במסמך משפטי מחייב המבוסס על כיבוד רצון המת המהווה לדברי כבוד הנשיא בדימוס, אהרון ברק, ”חלק מתרבותנו הכללית והמשפטית” וכן ”עיקרון ידוע של המשפט העברי לפיו מצווה לקיים את דבר המת”. להמשך קריאת המאמר של עו”ד גילה עיני, מומחית לדיני משפחה, גישור ועוד, כנסו...

החלקה באולם אירועים- מי ישלם פיצויים?

 

תושבת העיר פונה לעו”ד ניסן מנו, מנהל פורום בתחום רשלנות רפואית ונזקי גוף, בשאלה: ”שלום רב, הייתי בחתונה של חברתי הטובה והחלקתי בשירותים בגלל שהרצפה הייתה רטובה. עקב כך שברתי את הרגל. האם במצב כזה ניתן לתבוע ואיך מתנהל התהליך, תודה”. לתשובת המומחה- כנסו

 
 

 

 

 

מדורים