לדף הבית >>     גילה עיני, דיני משפחה, מודיעין >>

עד מתי משלמים? גיל סיום המזונות בראי דיני המשפחה

 

כותבת המאמר הינה עו”ד ונוטיריונית גילה עיני ממודיעין, מומחית בדיני משפחה וגישור. בין השירות הצבאי בישראל לספסל הלימודים באירופה: כל מה שצריך לדעת על נקודת הסיום של חובת המזונות.

 

בישראל, חובת המזונות מוסדרת בשילוב שבין הדין הדתי לדין האזרחי, והיא נחלקת לשני שלבים עיקריים. השלב הראשון נמשך עד גיל 18, שבו קיימת חובה מוחלטת של ההורים לדאוג לכל צרכי ילדיהם. השלב השני מתייחס לתקופה שבין גיל 18 לגיל 21 (או עד סיום השירות הצבאי/הלאומי). על פי הפסיקה הישראלית המקובלת, דמי המזונות בתקופה זו מופחתים לשליש מהסכום ששולם עד גיל 18. הרציונל מאחורי ההפחתה הוא שבמהלך השירות הצבאי המדינה נושאת בחלק ניכר מצרכי המחיה של החייל (כמו מזון ומגורים), אך ההורים עדיין מחויבים לסייע בהוצאות הנותרות מכיוון שהילד אינו פנוי לכלכל את עצמו באופן עצמאי.

במדינות רבות באירופה, כמו גרמניה, הולנד או צרפת, התפיסה המשפטית שונה ומתמקדת פחות בגיל כרונולוגי ויותר ב"פוטנציאל ההשתכרות" ובהכשרה המקצועית של הילד. ברוב המדינות הללו, החובה לשלם מזונות אינה פוקעת אוטומטית בגיל 18. אם הילד ממשיך ללימודים אקדמיים או להכשרה מקצועית מיד עם סיום התיכון, חובת המזונות נמשכת לרוב עד לסיום התואר הראשון או ההכשרה, מה שיכול להגיע לגילאי 24 ואף 27 במקרים מסוימים. בניגוד לישראל, ברוב אירופה אין שירות חובה צבאי, ולכן אין מושג של "מזונות מופחתים" בגילאי 18-21; התשלום נשאר מלא כל עוד הילד לומד ואינו בעל הכנסה עצמאית.

הבדל מהותי נוסף נעוץ באופן החישוב. בעוד שבישראל המזונות מורכבים לרוב מצרכים בסיסיים בתוספת רכיב "מדור" (שכר דירה והוצאות בית), באירופה נהוג להשתמש במפתחות חישוב קבועים (כמו "טבלת דיסלדורף" הגרמנית, המהווה הנחיה קלינית) המתבססים על הכנסת ההורים מול גיל הילד וצרכיו הלימודיים. בעוד שבישראל החובה מסתיימת בדרך כלל עם השחרור מצה"ל, באירופה הילד נחשב לזכאי לתמיכה כל עוד הוא נמצא במסלול המקובל לרכישת מקצוע שיאפשר לו עצמאות כלכלית עתידית.

חשוב לציין כי בכל מקרה, הסכם גירושין שנחתם בין ההורים ואושר בבית משפט יכול לקבוע תנאים אחרים. הורים רבים בישראל בוחרים להוסיף סעיפים המבטיחים תמיכה כלכלית גם במהלך הלימודים האקדמיים, ובמקרים כאלו ההסכם האישי גובר על הוראות החוק הכלליות.

שים לב: המידע לעיל הוא כללי בלבד. דיני משפחה ודין בינלאומי הם תחומים מורכבים המשתנים בהתאם לנסיבות ספציפיות, ולכן מומלץ להיוועץ בעורך דין המומחה בתחום כדי לקבל חוות דעת מדויקת.

(חלק מהמידע נכתב באמצעות תוכנת AI של גוגל)


יש לכם עוד שאלות לדיני משפחה גישור, גילה עיני? כנסו!

052-8342566  המיניסייט שלי  בחזרה לאתר שלי

 

דברו איתנו ב whatsapp   
רוצים עוד פרטים? כנסו!

 

רוצה לצ'וטט?
 
 
 
 
למה  mcity

למה mcity

יולי לב מתראיין בערוץ 13

יולי לב מתראיין בערוץ 13

 
 

זכויות הפציינט בעת רשלנות רפואית

תושב העיר פונה לעו”ד ניסן מנו, מנהל פורום בתחום רשלנות רפואית ונזקי גוף, בשאלה:”ניסן שלום. הייתי בטרם בגין כאבים חזקים באוזן ובלסת. נאמר לי שיש לי דלקת באוזן. לאחר מכן התגלה שבכלל זה נובע מעומס על הצוואר שהשליך על הלסת ויצר שם מעין דלקת וטופלתי בפיזיותרפיה. האם זה נחשב לרשלנות מצד הרופא שבדק אותי בטרם והביא לי טיפות אנטיביוטיות לאוזן שבכלל לא היה בהן צורך. במידה וכן מה עושים, זה קרה לפני מס` חודשים”. לתשובת המומחה- כנסו...

מהו סעיף 26 לחוק הירושה ולמה חשוב להכירו

 

צוואה היא האמצעי המשפטי הטוב ביותר מבחינתו של אדם להורות כיצד הוא מעוניין לחלק את רכושו עם הליכתו לבית עולמו. מדובר במסמך משפטי מחייב המבוסס על כיבוד רצון המת המהווה לדברי כבוד הנשיא בדימוס, אהרון ברק, ”חלק מתרבותנו הכללית והמשפטית” וכן ”עיקרון ידוע של המשפט העברי לפיו מצווה לקיים את דבר המת”. להמשך קריאת המאמר של עו”ד גילה עיני, מומחית לדיני משפחה, גישור ועוד, כנסו...

החלקה באולם אירועים- מי ישלם פיצויים?

 

תושבת העיר פונה לעו”ד ניסן מנו, מנהל פורום בתחום רשלנות רפואית ונזקי גוף, בשאלה: ”שלום רב, הייתי בחתונה של חברתי הטובה והחלקתי בשירותים בגלל שהרצפה הייתה רטובה. עקב כך שברתי את הרגל. האם במצב כזה ניתן לתבוע ואיך מתנהל התהליך, תודה”. לתשובת המומחה- כנסו

 
 

 

 

 

מדורים