לדף הבית >>     מרפאת הלב, דר איליה ליטובציק >>

צנתור לב ללא חשש: המדריך המלא מבית מרפאת הלב ראשון לציון

 

מאמר זה מבוסס על הידע המקצועי של דוקטור איליה ליטובציק ממרפאת הלב ראשון לציון. קרדיולוג ומצנתר בכיר, מנהל תחום חסימות כליליות כרוניות (CTO) במערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), ובעל המלצות רבות מקהל לקוחותיו. כל מה שחשוב לדעת על ההליך, שלבי הטיפול וההחלמה - בכתבה זו. 

 

*כותב המאמר, ד"ר איליה ליטובציק, הינה דוקטור מקצועי ומוכר, הזוכה להערכה רבה בקהילת הקרדיולוגים. פעילותו הענפה בשטח והידע המעשי שצבר הפכו אותו לכתובת עבור לקוחות רבים.

החשש טבעי לחלוטין מהליך של צנתור, אך מדובר בהליך שגרתי, בטוח ומציל חיים. צנתור לב הוא פעולה אבחונית וטיפולית המבוצעת במעבדה ייעודית תחת שיקוף רנטגן, שמטרתה לבחון את תפקוד מדורי הלב והמסתמים, ובפרט להעריך את מצב העורקים הכליליים המספקים דם לשריר הלב. כאשר נוצרת היצרות או חסימה בעורקים הללו – לרוב בשל טרשת עורקים שמושפעת מסיכון גנטי, עישון, סוכרת, יתר לחץ דם או כולסטרול גבוה – הצנתור מאפשר לנו לזהות זאת במדויק. במידת הצורך, עוברים מיד לפתיחת החסימה באמצעות בלון והשתלת תומכן (סטנט). במקרים מורכבים של חסימות כרוניות (צנתור CTO), משתמשים בשיטה היברידית שבה מחדירים שני צנתרים במקביל כדי לגשת לחסימה משני כיווני הזרימה.

 (הכירו את מרפאת הלב של ד"ר איליה ליטובצ’יק’ קרדיולוג מומחה ומצנתר CTO, עם אבחון מתקדם, שירות אישי ומקצועי. mcity)  

אין צורך בהרדמה מלאה. ההליך מתבצע בשכיבה בתנאים סטריליים לאחר אלחוש מקומי (ולעיתים טשטוש קל). אנו מחדירים צינורית דקה (צנתר) דרך עורק האמה ביד (גישה רדיאלית) או דרך עורק המפשעה (גישה פמורלית). צנתור דרך היד נוח יותר ומאפשר קימה מוקדמת, אך קוטר העורק הקטן עלול לעיתים להתכווץ (ספאזם) בתגובה למגע. לעומתו, עורק המפשעה רחב יותר ומאפשר שימוש בציוד גדול יותר, אך מחייב זמן שכיבה ממושך יותר בסיום ההליך עם חבישת לחץ או דבק ביולוגי.

החלק של החדרת הצנתר אינו כואב הודות לאלחוש המקומי, אך ייתכן שתחוש אי-נעימות קלה: תחושת לחץ קצרה בחזה בעת ניפוח הבלון, אי-נעימות ביד במקרה של ספאזם (המטופלת תרופתית במקום), או כאבי גב וראש עקב שכיבה ממושכת ושימוש בתרופות מרחיבות כלי דם (שאותם ניתן להרגיע במשככי כאבים בעירוי). בנוסף, חומר הניגוד המוזרק פועל כמשתן מהיר; אין צורך להתאפק או להילחץ, שכן הצוות מספק ציוד ייעודי המאפשר להתפנות תוך כדי ההליך בצורה דיסקרטית ומבלי להפריע לפעולה. הצוות הסיעודי והרפואי מדבר איתך ומעדכן אותך בכל שלב, מה שמוריד את רמת הסטרס משמעותית.

בסיום ההליך שולפים את השרוולית ומניחים חבישת לחץ או דבק ביולוגי, פעולה המסמנת גם את החזרה לאכילה ושתייה. בצנתור אבחנתי מתוכנן בגישה מהיד ניתן לקום תוך 3–4 שעות ולעיתים להשתחרר עוד באותו היום, בעוד שבצנתור טיפולי (כולל השתלת סטנט או צנתור CTO אלקטיבי) מקובל להישאר להשגחה לילה אחד ולהשתחרר למחרת. חשוב לזכור: הצנתור הוא כלי טיפולי מצוין, אך הוא אינו "פתרון קסם" סופי. כדי למנוע היצרות חוזרת בעתיד, חובה להקפיד על הטיפול התרופתי שיירשם לך (מדללי דם ותרופות להורדת כולסטרול) ולהתחייב לאורח חיים בריא: תזונה מאוזנת, הפסקת עישון, פעילות גופנית סדירה ואיזון מדויק של לחץ הדם והסוכר.

(חלק מהמידע נכתב בעזרת תוכנת AI של גוגל)

מתגורר בראשון לציון. טל’ ליצירת קשר: 03-9467777

המיניסייט שלי   האתר שלי

 

דברו איתנו ב whatsapp   
רוצים עוד פרטים? כנסו!

 

רוצה לצ'וטט?
 
 
 
 
למה  mcity

למה mcity

יולי לב מתראיין בערוץ 13

יולי לב מתראיין בערוץ 13

 
 

זכויות הפציינט בעת רשלנות רפואית

תושב העיר פונה לעו”ד ניסן מנו, מנהל פורום בתחום רשלנות רפואית ונזקי גוף, בשאלה:”ניסן שלום. הייתי בטרם בגין כאבים חזקים באוזן ובלסת. נאמר לי שיש לי דלקת באוזן. לאחר מכן התגלה שבכלל זה נובע מעומס על הצוואר שהשליך על הלסת ויצר שם מעין דלקת וטופלתי בפיזיותרפיה. האם זה נחשב לרשלנות מצד הרופא שבדק אותי בטרם והביא לי טיפות אנטיביוטיות לאוזן שבכלל לא היה בהן צורך. במידה וכן מה עושים, זה קרה לפני מס` חודשים”. לתשובת המומחה- כנסו...

מהו סעיף 26 לחוק הירושה ולמה חשוב להכירו

 

צוואה היא האמצעי המשפטי הטוב ביותר מבחינתו של אדם להורות כיצד הוא מעוניין לחלק את רכושו עם הליכתו לבית עולמו. מדובר במסמך משפטי מחייב המבוסס על כיבוד רצון המת המהווה לדברי כבוד הנשיא בדימוס, אהרון ברק, ”חלק מתרבותנו הכללית והמשפטית” וכן ”עיקרון ידוע של המשפט העברי לפיו מצווה לקיים את דבר המת”. להמשך קריאת המאמר של עו”ד גילה עיני, מומחית לדיני משפחה, גישור ועוד, כנסו...

החלקה באולם אירועים- מי ישלם פיצויים?

 

תושבת העיר פונה לעו”ד ניסן מנו, מנהל פורום בתחום רשלנות רפואית ונזקי גוף, בשאלה: ”שלום רב, הייתי בחתונה של חברתי הטובה והחלקתי בשירותים בגלל שהרצפה הייתה רטובה. עקב כך שברתי את הרגל. האם במצב כזה ניתן לתבוע ואיך מתנהל התהליך, תודה”. לתשובת המומחה- כנסו

 
 

 

 

 

מדורים