במה שונה טיפול בחסימה כרונית מצנתור לב רגיל? הקרדיולוג מראשון לציון משיב
כתבה זו מבוססת על הידע המקצועי של דוקטור איליה ליטובציק ממרפאת הלב ראשון לציון. קרדיולוג ומצנתר בכיר, מנהל תחום חסימות כליליות כרוניות (CTO) במערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), ובעל המלצות רבות מקהל לקוחותיו. האם חסימה כרונית מלאה של עורק כלילי היא הליך מורכב יותר?
*כותב המאמר, ד"ר איליה ליטובציק, הינה דוקטור מקצועי ומוכר, הזוכה להערכה רבה בקהילת הקרדיולוגים. פעילותו הענפה בשטח והידע המעשי שצבר הפכו אותו לכתובת עבור לקוחות רבים.
מטופלים רבים נוטים לחשוב שכל צנתור לב מבוצע באותו אופן, אך כאשר מדובר בחסימה כרונית מלאה של עורק כלילי (CTO), מדובר בהליך מורכב בהרבה. המדריך הבא מרכז את ההבדלים המרכזיים בין צנתור סטנדרטי לצנתור CTO, את הטכניקות המתקדמות הנדרשות לביצועו, ואת השיקולים הרפואיים לפני היציאה לדרך.
מהי חסימה כרונית (CTO) ומה שונה בצנתור רגיל?
בעוד שצנתור כלילי "רגיל" נועד להרחיב עורק שיש בו היצרות חלקית (תהליך קצר האורך לרוב כ-30–40 דקות ומבוצע דרך גישה עורקית אחת), צנתור CTO מתמודד עם עורק שנחסם לחלוטין למשך שלושה חודשים לפחות – לרוב כתוצאה מאירוע לבבי שלא אובחן בזמן.
בשל מורכבות החסימה, צנתור CTO דורש היערכות שונה לחלוטין: הוא אורך לרוב שעתיים ומעלה, מחייב תכנון אסטרטגי מוקדם, ומבוצע בעזרת ציוד ייעודי וטכניקות מתקדמות.
(הכירו את מרפאת הלב של ד"ר איליה ליטובצ’יק’ קרדיולוג מומחה ומצנתר CTO, עם אבחון מתקדם, שירות אישי ומקצועי. mcity)
המאפיינים המרכזיים של צנתור CTO
-
גישה עורקית כפולה (Dual Access): בניגוד לצנתור רגיל, בהליך CTO נדרשת לרוב החדרת שני צנתרים במקביל – למשל, אחד דרך עורק היד והשני דרך המפשעה. גישה זו מאפשרת להזריק חומר ניגוד בו-זמנית לשני צידי החסימה (גם דרך העורק החסום וגם דרך מעקפים טבעיים), לקבל שיקוף מלא של המבנה שלה ולתכנן את מסלול המעבר.
-
השיטה ההיברידית וטכניקות מעבר מתקדמות: כאשר העורק חסום לחלוטין, לא תמיד ניתן לעבור דרכו בנתיב הרגיל. המצנתר עשוי לשלב מספר גישות בהתאם למבנה העורק:
-
גישה אנטרוגרדית (עם כיוון הזרימה): ניסיון לחצות את החסימה ישירות באמצעות תיילים מובילים בדרגות קשיחות עולות.
-
גישה רטרוגרדית (מהכיוון ההפוך): ניווט דרך כלי דם עוקפים שנוצרו בגוף (קולטרלים) כדי להגיע לצידה האחורי של החסימה ולפתוח אותה משם.
-
מעבר דרך דופן העורק: יצירת מעבר מבוקר בשכבת דופן העורק לצורך עקיפת האזור החסום, וחיבור מחודש לחלל העורק בהמשך.
-
מתי נדרש צנתור CTO וכיצד מקבלים החלטה?
גילוי של חסימה כרונית אינו מחייב באופן אוטומטי ביצוע צנתור, ולעיתים ניתן להסתפק בטיפול תרופתי. ההחלטה על התערבות פולשנית מתקבלת לאחר הערכה קרדיאלית מקיפה (הכוללת בדיקת רופא, מיפוי לב, אקו במאמץ או הדמיות מתקדמות) ומתחשבת בפקטורים הבאים:
-
חומרת התסמינים: נוכחות של כאבים בחזה, קוצר נשימה, עייפות מוגברת או הפרעות קצב.
-
חומרת החסך באספקת הדם (איסכמיה): מידת ההשפעה של חוסר זרימת הדם על תפקוד הלב.
-
חיות שריר הלב: ווידוא שהאזור שאינו מקבל דם עדיין חיוני, ולא הפך לצלקת בלתי הפיכה.
הדגש החשוב: פנייה למומחה ולמרכז ייעודי
צנתור CTO הוא הליך רפואי מתקדם ביותר שאינו מקביל לצנתור רגיל. הצלחת הפעולה ושמירה על בטיחות המטופל תלויות במידה רבה בניסיונו הקליני של המצנתר ובזמינות של ציוד ייעודי בחדר הצנתורים. בעת צורך בביצוע הליך זה, מומלץ לוודא שהפעולה מבוצעת על ידי רופא בתחום הקרדיולוגיה המתמחה בצנתורי CTO ובמרכז רפואי בעל המיומנות והציוד המתאימים.
מתגורר בראשון לציון. טל’ ליצירת קשר: 03-9467777
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
