ייפוי כוח מתמשך, מינוי מחליף אפוטרופסות, מינוי אפוטרופוס לעתיד, הכיצד?

ציפי, אלמנה בגיל השלישי, גידלה וטיפחה ארבעה ילדים. כמו כל אמא, היא אוהבת את ילדיה במידה שווה, אך מכירה גם בחולשותיהם. על כן, ברור לה כי במידה ומצבה הבריאותי יתדרדר עד כדי שהיא תהיה תלויה באחרים, היא יכולה לסמוך בעיקר על ראובן. בנה הבכור והמצליח שתמיד ידאג לה, לרווחתה ולכל צרכיה לא כל שיקול זר ומניע נסתר... עד לאחרונה, לא הייתה לציפי כל אפשרות להבטיח שדווקא ראובן (מכל ארבעת ילדיה) ימונה כאפוטרופוס לגופה ולרכושה בבוא העת.

כלומר, אדם בישראל לא היה יכול למנות לעצמו "אפוטרופוס לעתיד" ו/או לקבוע כיצד ועל ידי מי, יטופלו ענייניו בעתיד, כאשר הוא עצמו לא יהיה מסוגל לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לענייניו. "כשל משפטי" זה הוביל לכך שסכסוכים בין ילדים בנוגע לסוגיות הקשורות למינוי אפוטרופוס להורים הונחו פעמים רבות לפתחן של הערכאות (לא תמיד מתוך "רצון טוב" והדברים ברורים).

המחוקק הבין אתגר זה וכן מצבים נוספים בהם אדם בגיר לא יכול היה להחליט כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו כשהוא לא יהיה מסוגל לעשות כן, והחליט להשיק מהפכה בנושא זה. המדובר כמובן על האפשרות למנות "ייפוי כוח מתמשך" שהוכנסה לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות (להלן: חוק הכשרות) במרכזו של תיקון 18 לחוק.

מהו ייפוי כוח מתמשך?

כמו במדינות מערביות רבות, כיום גם בישראל, אדם ("ממנה") יכול להחליט לגבי זהות האדם אחד או יותר ("מיופה כח") ו/או אפוטרופוס שיתמנה לגופו ו/או לרכושו בעת הצורך. תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית קובע שכל בגיר בעל כשירות משפטית, רשאי לערוך מסמך משפטי שבמסגרתו ימנה מיופה כוח עם סמכויות, הן לגבי רכושו והן לגבי גופו ובריאותו.                                                             

המסמך חייב להיערך רק ע"י עורך דין שהוסמך לשם כך ויש להפקידו במשרדי האפוטרופוס הכללי.

·        ייפוי כוח מתמשך בנוגע לעניינים אישיים – ייפוי כוח הנוגע לעניינים אישיים הקשורים לרווחתו של הממנה לרבות בריאות, מקום מגורים, צרכים יומיומיים, עניינים חברתיים, עניינים נפשיים, סוגיות גופניות וכדומה. יודגש כי ניתן למנות גם מיופה כוח לנושאים רפואיים בלבד ("ייפוי כוח מתמשך רפואי").

·        ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש - ייפוי כוח הנוגע לנכסים, התחייבויות, כספים וכדומה.

החוק קובע כי מיופה הכוח חייב לפעול אך ורק בהתאם להנחיותיו של הממנה במסמך. כמו כן, על מיופה הכח אשר נדרש "להיכנס לתפקידו", להסכים ולאשר את המינוי בפני עורך דין (כולל על בסיס הצהרה כי הוא מבין את ההנחיות שהוגדרו).

התיקון גם מגן על הממנה בכך שהוא קובע שמיופה כוח לא יהיה רשאי לפעול בניגוד לחוק או באופן שעלול לפגוע בממנה פגיעה חמורה ובכל מקרה מסוג זה הממונה חייב לפנות לבית המשפט לקבלת הוראות ספציפיות.

גמישות רחבה בקביעת סמכויות מיופה הכוח

התיקון הנוגע לייפוי כוח מתמשך מעניק גמישות רחבה לממנה בקביעת סמכויותיו ותחומי אחריותו של מיופה הכוח. בין השאר נקבע כי הממנה יכול להחליט כיצד הוא רוצה שהחלטות מסוימות תתקבלנה או להעניק למיופה את מלוא שיקול הדעת.

למשל, הממנה יכול לקבוע שהפתרון למצבו הסיעודי יהיה בביתו או שמעברו לדיור מוגן ייעשה בהתקיים תנאים מסוימים בלבד. הוא אף יכול לרדת לרזולוציות הנוגעות לנושאים ספציפיים כמו אישור למכירת נכסים הוא הנחיה בדבר שמירת הנכסים במשפחה והשכרתם בלבד.

סוגיה חשובה המשמשת כ"מטריית הגנה" על הממנה, היא בכך שניתן לקבוע את זהותם של "אנשים מיודעים" אשר יקבלו דיווחים ממיופה הכוח באשר להחלטותיו ופעולותיו. כמו כן, הממנה יכול גם להחליט שהאפוטרופוס הכללי ייפקח על מיופה הכוח במילוי תפקידו.

האם ניתן למנות מספר מיופי כוח?

התיקון לגבי ייפוי כוח מתמשך מכיר בכך שלעתים אדם רוצה למנות לגופו ו/או לרכושו מספר אנשי אמון. ממש כפי שניתן כבר היום למנות כמה אפוטרופוסים למטרות מקבילות וחופפות. במקרים אלה, מומלץ שהממנה יגדיר במפורש את סמכויותיהם ותפקידיהם של מיופיי הכוח וכן יקבע פתרון בעת מחלוקת. יודגש שהממנה רשאי למנות מיופה כוח חליפי למקרה שבו מיופה כוח ראשון לא יוכל (או לא יסכים ברגע האמת) למלא את תפקידו.

מתי ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקפו?

ייפוי כוח מתמשך ייכנס לתוקפו כאשר הממנה לא מסוגל עוד להבין בעניין אשר לגביו נערך ייפוי הכוח. יישאל השואל, כיצד ניתן להגדיר מתי הוא "אינו מסוגל להבין" (לשון החוק)?

בעניין זה, הממנה יכול לקבוע בייפוי הכוח כיצד יש לבחון את "הבנתו" (כלומר, איך להגדיר את תנאי הכניסה). בהעדר קביעה כאמור, ההחלטה תתבסס על חוות דעת מומחה אובייקטיבי אשר תימסר למיופה הכוח ובה יפורט כי התנאי התקיים והממנה לא מסוגל להבין בדבר.

יש לצין כי ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש יכול להיות גם בעל תוקף מיידי, אך כל אימת שהממנה עדיין מסוגל להבין בדבר, תוקפו הינו כתוקף "שליח" לפי חוק השליחות (ואין מדובר בייפוי כוח חרף עריכתו והפקדתו לפי חוק הכשרות המשפטית).

לסיכום

המגמה כיום היא כי יש לשים את האדם ורצונותיו במרכז. לפיכך שונה החוק וכיום הוא נותן מענה למצבים שעד כה לא טופלו.

משרדי עומד לרשותכם בכל עניין בנוגע לייפוי כוח מתמשך. אשמח לסייע במתן פתרונות משפטיים מותאמים באופן אישי לצרכי כל אחד ואחד ולדרישותיו.

עורכת דין מגשרת גילה עיני מוסמכת לטפל ולערוך ייפוי כוח מתמשך בהתאם להכשרה על פי דין, מטעם האפוטרופוס הכללי ומשרד המשפטים. מתוקף ההכשרה, עו"ד גילה עיני רשאית לנפק ולערוך ייפוי כוח מתמשך, מסמך הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס ומסמך הבעת רצון.

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד גילה עיני   08-9573333

0528342566

יש לכם עוד שאלות לדיני משפחה גישור, גילה עיני? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0528342566 

ביטול או תיקון צו ירושה

צו ירושה הוא צו משפטי אשר ניתן ליורשים כאשר אדם הולך לבית עולמו מבלי להותיר אחריו צוואה. זהו צו אשר ניתן בד"כ על ידי הרשם לענייני ירושה וכולל הצהרה על זכויות הירושה לפי ירושה על פי דין ובהתאם לחלקי היורשים בנכסי המוריש.

עם הגשת בקשה למתן צו ירושה, הרשם לענייני ירושה מפרסם את הדבר ברבים ומאפשר הגשת התנגדויות בתקופה מוגדרת בזמן. במידה שהוגשה התנגדות לבקשה, הדיון בנושא מועבר לבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, סעיף 67א לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע עוד שורה של מקרים בהם הדיון בבקשת צו ירושה לא יתנהל מול הרשם אלא פני בית המשפט.

האם ניתן להגיש בקשה לביטול או תיקון צו ירושה לאחר שניתן? האם בקשה כאמור תתקבל גם לאחר תקופת שיהוי ארוכה? מה יכול להיות הסבר סביר לשיהוי בהגשת בקשה ואלו עובדות או טענות יכולות להצדיק ביטול/תיקון הצו? להלן עיקרי הדברים.

האם ניתן לבטל או לתקן צו ירושה?

המסגרת הנורמטיבית אשר קובעת את ההוראות לגבי תיקון או ביטול צו ירושה נמצאת בסעיף 72(א) לחוק הירושה. סעיף זה, שכותרות הינה "תיקון וביטול צו ירושה וצו קיום" קובע כי רשם לענייני ירושה או בית משפט רשאים לתקן או לבטל צו ירושה על סמך טענות או עובדות שלא היו בפניהם בעת שניתן הצו. אולם חשוב להבין כי בית המשפט והרשם אינם מחויבים להתייחס לטענות ו/או עובדות שהמבקש היה יכול להציג לפני מתן צו ירושה או בהזדמנות הסבירה הראשונה שהייתה לו. משך השיהוי נמדד אפוא ממועד היוודע ה"עובדה החדשה" ולא ממועד הפטירה.

מדוע המבקש את הביטול או התיקון השתהה?

כאשר אדם מגיש בקשה לביטול או לתיקון צו ירושה הוא למעשה טוען שיש בידיו עובדה או טענה המצדיקות חריגה מהוראות הצו. בדרך כלל מדובר על צוואה שלא התגלתה או יורשים שלא נרשמו בצו (למשל – ילדים מנישואים קודמים, בן זוג ידוע בציבור וכדומה).

במקרים אלה, בית המשפט בודק היטב מדוע המבקש השתהה בהצגת הדברים במקביל לבקשה למתן צו ירושה, כמה זמן הוא השתהה והאם ההסבר לשיהוי הוא סביר. המחוקק לא קבע מסמרות בעניין והפסיקה יצקה תוכן בנושא השיהוי. כך, למשל, כבוד השופט אסף זגורי מנה בשני פסקי דין שניתנו על ידו (ראה: ת"ע 41070-08-10, ת"ע 2121-03-10) את הקווים המנחים שיש לבדוק בבקשה לביטול או תיקון צו ירושה:

1.     תיקון או ביטול צו ירושה הוא החריג ואילו קיום הצו הוא הכלל.

2.     האם המבקש ידע או יכול היה לדעת על העובדה/הטענה שבידיו אם היה בודק כדבעי.

3.     כיצד המבקש מסביר את השיהוי והאם הסבריו מניחים את הדעת?

4.     ככל שהשיהוי רב יותר כך גדלים הסיכויים שהבקשה תדחה (אולם היו מקרים שבהם שיהוי סביר הביא לביטול צו ירושה גם לאחר תקופה של שנים).

5.     האם הטענות או העובדות אשר מבססות את הבקשה הן בעלות משקל?

6.     האם השיהוי גרם לקושי כלפי הצד השני בהבאת חומר ראיות?

7.     מהי מידת החומרה שתהיה בפגיעה בכל אחד מהצדדים אם צו הירושה לא יבוטל?

אמור מעתה, בית המשפט, בבואו לבחון בקשה לביטול או תיקון צו ירושה, יעמוד על קיומם של שלושה תנאים מצטברים:

·       תנאי ראשון - האם קיימת עובדה/טענה אשר לא הובאה בפני בית המשפט או הרשם לענייני ירושה לפני מתן צו הירושה או שקיימת עובדה/טענה אשר לא הוצגה בפני בית המשפט במתן צו הירושה? למשל, קיומה של צוואה או קיומו של יורש.

·       תנאי שני – האם באותה טענה או עובדה היה כדי לשנות את ההחלטה לתת צו ירושה במידה שהדברים אכן היו מובאים במועד בפני הרשם לענייני ירושה או בית המשפט?

·       תנאי שלישי – האם הייתה אפשרות להביא את הטענה/העובדה בפני בית המשפט לפני הבקשה למתן הצו או בהזדמנות הסבירה הראשונה?

בדרך כלל בית המשפט ידחה בקשה לביטול או תיקון צו ירושה אם יתברר שהמבקש היה יכול לפעול בהזדמנות הראשונה שהייתה לו. אולם לא מדובר בעניין של שחור ולבן וההחלטה בסופו של היום תלויה בשיקול דעת.

בית המשפט בוחן למשל האם ביטול/תיקון צו הירושה יביא לפגיעה בצדדים שלישיים אשר הסתמכו על הצו או שינו מצבם לרעה בהסתמך עליו. כמו כן, ישנה התייחסות למבחני תום הלב ומבחני השיהוי כאשר הנסיבות המוצגות על ידי המבקש נבחנות בקפידה. בית המשפט מתחקה אחר ההסבר לאיחור בהגשת הבקשה, מידת הסבירות של הסבר זה וההשפעה שיכולה להיות לבירור עובדות המקרה לאשורן נוכח הדיון בעובדה החדשה.

דוגמאות מהפסיקה

ביטול צו ירושה לאחר 11 חודשים עם הצגת צוואה – בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע כי יש לבטל צו ירושה בעקבות בקשה שהוגשה על ידי אח כנגד אחיו. האח שהגיש את הבקשה לביטול צו הירושה הציג בפני בית המשפט צוואה כשרה שנערכה על ידי אמו. בית המשפט קבע כי השיהוי במקרה המדובר (11 חודשים) היה סביר לאור העובדה שבני המשפחה לא חילקו עדיין את הרכוש מטעמים דתיים ומשום שצוואה כשרה מצדיקה ביטול צו ירושה במצב שכזה שכן מצווה לקיים את דבר המת (ראה: תע 13188-07-12).

דחיית בקשה לביטול צו ירושה למרות קיומה של צוואה – בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל ערעור שהוגש על פסק דין שביטל צו ירושה מחמת קיומה של צוואה, וקבע כי יש לקיים את צו הירושה כלשונו. בפסק הדין בערעור צוין כי למרות שהמבקש אחז בידיו בצוואה, המסמך לא הוצג על ידו בהזדמנות הראשונה אלא רק לאחר שנה וחצי כאשר אחיו החלו לנקוט בהליכים להפעלת צו הירושה. בפסק הדין הודגש כי למשיב (האח עם הצוואה) לא היה הסבר סביר לשיהוי של למעלה משנה וחצי בהצגת הצוואה ועל כן יש לדחות את בקשתו לבטל את צו הירושה. מעבר לכך, בית המשפט בחן גם את הצוואה עצמה וקבע כי דינה להתבטל שכן הנהנה העיקרי ממנה, המשיב במקרה דנן, נטל חלק משמעותי בעריכתה (ראה: עמש 13757-05-10‏).

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד מגשרת גילה עיני   08-9573333

0528342566

יש לכם עוד שאלות לדיני משפחה גישור, גילה עיני? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0528342566 

מזונות מן העיזבון

כשאדם הולך לעולמו והוא מתיר אחריו בן זוג, הורים ו/או ילדים הזקוקים למזונות, אלה זכאים – במקרים מסוימים - לקבל מזונות מן העיזבון. הזכות למזונות מן העיזבון מקורה בחוק הירושה, התשכ"ה-1965 ובסעיפים 56-65 לחוק.

בין הזכאים לקבלת מזונות מן העיזבון ניתן למנות את בן זוגו של המנוח שנותר בחיים לכל תקופת אלמנותו (כולל בן זוג ידוע בציבור), ילדיו הקטינים של המוריש, ילדו הנכה של המוריש לכל תקופת נכותו, ילדים בגילאי 18-23 אם בית המשפט סבור שיש לפסוק להם מזונות מן העיזבון, הוריו של המנוח במקרים בהם דאגה לפרנסתם הייתה עליו ערב מותו. החוק אף קובע זכאות לקבלת מזונות מן העיזבון לילדים מאומצים, ילדים מחוץ לנישואין ואפילו נכדים אשר התייתמו מהוריהם או שהדאגה לפרנסתם הייתה על המנוח ערב פטירתו.

סעיף 64 לחוק קובע שאם העיזבון לא מספיק לספק את צרכיהם של כל הזכאים הנ"ל, בית המשפט רשאי לקבל החלטה בנושא ולפסוק מזונות ל"אלה הנראים לו כזקוקים להם ביותר" (דברי החוק). כמו כן, חשוב להדגיש כי הוראה בצוואה של המוריש אשר מבטלת או מגבילה לכאורה את זכותם של זכאים למזונות מן העיזבון - דינה להתבטל.

השיקולים לקביעת מזונות מן העיזבון

סעיף 59 לחוק הירושה קובע את השיקולים שצריכים לעמוד לנגד עיניו של בית המשפט בבואו לקבוע מזונות מן העיזבון (אם בכלל) ואלו הם:

1.     מהו שוויו של העיזבון?

2.     מה אמור הזכאי למזונות לקבל מן העיזבון בשל צוואה או מתוקף היותו יורש על פי דין?

3.     מה הייתה רמת החיים של המוריש והזכאי למזונות ערב הפטירה?

4.     האם חל שינוי בצרכים של הזכאי למזונות בעקבות מותו של המוריש?

5.     מהו היקף רכושו של הזכאי למזונות?

6.     אלו הכנסות יש לזכאי למזונות ממקורות שונים? כאשר מדובר על בן זוג, בית המשפט לא מתייחס בעניין זה להכנסה אשר שימשה לפרנסתו או לפרנסת המשפחה בטרם נפטר המוריש.

7.     האם הזכאי למזונות יכול לקבל מזונות לפי סעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959?

8.     אם הזכאי למזונות הוא בן זוגו של המנוח, מה מגיע לו מכוח קשר האישות בין הצדדים (למשל, כתובתה של האישה)?

מבחן הנזקקות

הזכאות למזונות איננה נבחנת בחלל הריק והיא תלויה בנזקקותו של התובע. זוהי מעין חקיקה סוציאלית אשר התכלית שלה היא גם חברתית. היינו, למנוע מצב שבו אדם הזכאי למזונות מן העיזבון איננו מקבל אותם והמדינה צריכה להיכנס בוואקום.

הזכאות למזונות תלויה בכך שהטוען למזונות הוכיח את אי יכולתו לספק את צרכיו הבסיסיים. נטל ההוכחה רובץ לפתחו של המבקש את המזונות ובית המשפט בוחן תביעתו לפי "מבחן הנזקקות".

מדובר בעניין מהותי במיוחד כאשר המנוח מותיר אחריו צוואה המדירה או מצמצמת את חלקו של מי שזכאי למזונות מעיזבונו. כלומר, מצב בו הזכאות למזונות מן העיזבון "מתנגשת" עם החובה לקיים את רצון המת מכוח צוואה.

בתי המשפט נוקטים לא אחת בפרשנות מצמצמת של מבחן הנזקקות ולא פרשנות מרחיבה. הכלל שהוא שיש לקיים את רצון המת והחריג לכלל הוא הזכאות למזונות למי שהודר או הוגבל בצוואה. תשלום "מזונות הכרחיים" בלבד מהווה אפוא פגיעה נסבלת ברצון המת ואין לפסוק לזכאי למזונות מעבר לכך.

הגשת בקשה לקבלת מזונות מן העיזבון

בקשה לקבלת מזונות מן העיזבון צריכה להיות מוגשת לבית המשפט טרם חלוקת העיזבון. בית המשפט רשאי לדון בבקשה כאמור גם עד תקופה של כחצי שנה לאחר חלוקת העיזבון ואם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת. בקביעת מזונות מן העיזבון בית המשפט יכול גם לפסוק מזונות באופן רטרואקטיבי ממועד פטירתו של המנוח ולא רק ממועד הגשת הבקשה. בסמכות בית המשפט לפסוק מזונות זמניים מן העיזבון עד קבלת החלטה עם בירור הבקשה.

כיצד מתקבלים מזונות מן העיזבון?

בדיון בבקשה למתן מזונות מן העיזבון, וככל שהבקשה מתקבלת, בית המשפט קובע כיצד המזונות יסופקו לזכאי. בית המשפט רשאי לקבוע תשלום חד פעמי (מלא או חלקי) וכן תשלום בהקצבות חוזרות (לרוב, תשלום חודשי). בקביעתו זו יכול בית המשפט להחליט על הדרכים לסיפוק מזונות מן העיזבון. לדוגמה, לידי מי יסופקו המזונות, מי יספק את המזונות, האם יש צורך להבטיח את סיפוק המזונות וכיצד, האם יש להתנות את סיפוק המזונות בתנאים מסוימים וכדומה.

כאשר מזונות מן העיזבון נפסקים בהקצבות (קרי, לא ב"מכה אחת"), כל אחד מהצדדים רשאי להגיש בהמשך בקשות לשינוי. לדוגמה, החלפת הקצבות בתשלום חד פעמי, שינוי אופן סיפוק המזונות וכו'. כמו מזונות "רגילים" המשולמים לקטינים מאביהם, כך גם מזונות מן העיזבון "פתוחים" לבקשות לשינויים בעתיד.

סעיף 62 לחוק הירושה קובע כי ניתן להגדיל או להפחית תשלום מזונות מן העיזבון אם תוגש בקשה שתחשוף עובדות אשר היו קיימות בעת קביעת המזונות אך משום מה לא היו ידועות במועד הנ"ל. בקשה להגדלה או הפחתת מזונות יכולה להיות מבוססת גם על שינוי נסיבות מהותי מהנסיבות שהיו במועד קביעת המזונות (כמו במזונות "רגילים"). שינוי נסיבות המצדיק הליכה בנתיב זה לא יכול להיות שינוי קל. עליו להיות גם שינוי נסיבות מהותי וגם שינוי שאי אפשר היה לצפות אותו מראש במועד הדיון הקודם.

הרחבת עיזבון לטובת תשלום מזונות

אם הזכאים למזונות לא יכולים לקבל את מזונותיהם מן העיזבון, בית המשפט רשאי להכליל במסגרת העיזבון נכסים שהמוריש נתן ללא תמורה בשנתיים שלפני פטירתו (לא כולל תרומות ומתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין). במסגרת זו בית המשפט יכול לחייב את מי שקיבל את הנכס להשיבו אל העיזבון או אפילו לשלם את המזונות עד כדי השווי של מה שנשאר בידו בעת פטירתו של המשיב (ואם קיבל את הנכס בחוסר תום לב, אזי עד כדי מלוא השווי). כמובן שאם המקבל נתן תמורה בעבור הנכס הוא רשאי להפחית את התמורה מהסכום שעליו לשלם.

לסיכום

למרות השעה הקשה ועל אף שמדובר בנושא רגיש, מומלץ לפנות בענייני עיזבון לעורך דין המתמחה בדיני משפחה ובדיני ירושות וצוואות, שכן, כפי שניתן לראות לעיל, דרישה או צורך למזונות מן העיזבון יכולים לרוקן את העיזבון לחלוטין.

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד גילה עיני   08-9573333

0528342566

יש לכם עוד שאלות לדיני משפחה גישור, גילה עיני? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0528342566 

מה שמחייב את הצדדים הינו פסק דין שניתן או הסכם שאושר בבית המשפט וקיבל תוקף משפטי.

במקרה הנדון, למיטב הבנתי, נחתם הסכם שאושר בבית המשפט וקיבל תוקף משפטי.

אומר,  באם לא נחתם הסכם אחר בבית המשפט אשר אושר וקיבל תוקף משפטי, הצדדים מחוייבים להסכם האמור, עליו חתמו ואותו אישרו בבית המשפט.

אשמח להרחיב בנושא.

את ו/או חברתך מוזמנות להתקשר למשרדי

בברכה,

גילה עיני, עו"ד

08-9573333 

0528342566

יש לכם עוד שאלות לדיני משפחה גישור, גילה עיני? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0528342566 

שלום יוסי ממודיעין,

שאלתך מורכבת והפרטים שמסרת אינם מלאים.

בכדי שאוכל לתת לך תשובה מלאה, אני נדרשת לכל העובדות הרלוונטיות לסוגיות שבנדון.

כך או כך, לא חייב להיות קשר בין זכויות נדלניות ואחזקה בפועל, בנוסף ניתן להסדיר הכל בהסכם חתום ומאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה. 

אתה מוזמן לתאם פגישת ייעוץ במשרדי ואשמח לעזור ולייעץ ככל שניתן.

בברכה,

עו"ד גילה עיני

08-9573333

0528342566

יש לכם עוד שאלות לדיני משפחה גישור, גילה עיני? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0528342566