שלום אריק,
כבר שנים רבות אני טוען שהאימון התבניתי הלינארי, למרות היותו מסודר וברור, אינו ממצה את הפוטנציאל האמיתי של השחקנים. תורת האימון הקוגניטיבי תגובתי (C.R.T) מציעה גישה חדשנית, המדגישה את החשיבות של אימון המוח והגוף לעבוד יחד בצורה יעילה תחת לחץ. על מנת להכין את השחקנים למצבים הדינמיים והבלתי צפויים של המשחק, עלינו לאמן אותם להתמודד עם מצבים לא מתוכננים. אפליקציות כמו 'Want To React' מספקות כלים מעשיים ליישום עקרונות ה-C.R.T, ומאפשרות לנו לפתח אצל השחקנים את היכולות הקוגניטיביות הנדרשות להצלחה. על ידי שילוב אימונים קוגניטיביים תגובתיים באימון הספורט, נוכל להבטיח שהשחקנים שלנו יהיו מוכנים להתמודד עם כל אתגר ולהגיע להישגים מרשימים יותר.
תקציר המחקר:
המחקר חושף את היתרונות של תרגול אקראי על פני תרגול תבניתי בלמידה מוטורית
קטע זה נלקח מתוך הספר "למידה וביצוע מוטורי" מהדורה החמישית מאת ריצ'רד שמידט וטים לי.
על תרגול תבניתי לעומת תרגול אקראי
ברוב, אם לא בכול, ההקשרים בעולם האמיתי, המטרה של הלומד היא לרכוש יותר ממיומנות או משימה אחת בתקופת תרגול מוגבלת, לפעמים אפילו בפעם אחת. רופאים מתחילים מיומנויות שונות הקשורות לניתוח (כמו תפירה וקשירת קשרים), מוזיקאים מתאמנים על מספר שירים בו זמנית, שחקני טניס מתאמנים בהגשה ועליה ברשת וכן בחבטות מהקו האחורי הרגילות במהלך אימון אחד, וכן הלאה. שאלה חשובה העומדת בפני הלומד או המדריך היא כיצד לתכנן את הסדר של התרגול במשימות השונות הללו במהלך אימון כדי למקסם את הלמידה. שני וריאציות משפיעות רבות על הלמידה: תרגול תבניתי ותרגול אקראי.
מהו תרגול תבניתי
נניח שיש לך שלוש משימות (משימות A, B ו-C) שלומד צריך ללמוד באימון משימות אלה שונות לחלוטין, כמו הגשות טניס, עליות רשת וחבטות מהקו האחורי. כלומר, המשימות נבחרות כך שלא ניתן לטעון שאף אחת מהן שייכת לאותו סוג או משתמשת באותו GMP (תבנית תנועה כללית). שיטה פשוטה לתזמון משימות כאלה תהיה לתרגל את כל הניסיונות של משימה אחת לפני המעבר לשנייה, ולאחר מכן לסיים את התרגול על השנייה לפני המעבר לשלישית. זה נקרא תרגול תבניתי , שבו כל הניסיונות של משימה נתונה (לאותו יום) מושלמים לפני המעבר למשימה הבאה. תרגול תבניתי אופייני לתרגילים מסוימים שבהם מיומנות חוזרת על עצמה שוב ושוב, עם הפרעה מינימלית מפעילויות אחרות. סוג זה של תרגול נראה הגיוני בכך שהוא מאפשר ללומדים להתרכז במשימה מסוימת בכל פעם ולשפר ולתקן אותה.
מהו תרגול אקראי
וריאציה נוספת של תזמון תרגול נקראת תרגול אקראי (משולב); בו סדר הצגת המשימות מעורבב, או משולב, לאורך תקופת התרגול. לומדים מסתובבים בין שלוש המשימות לדוגמה כך שבמקרים הקיצוניים יותר, הם לעולם (או לעיתים רחוקות) לא מתאמנים על אותה המשימה בשני ניסיונות עוקבים. ומנקודת מבט של שכל ישר, השיטה האקראית, עם רמת השונות הגבוהה שלה מניסיון לניסיון, רמת ההפרעה הקונטקסטואלית הגבוהה שלה, לא נראית אופטימלית ללמידה.
למידה מוטורית - מהי?
למידה מוטורית היא תהליך שבו אנו רוכשים ומשכללים מיומנויות תנועה. זהו תחום מרכזי במחקר בתחומים כמו ספורט, פיזיותרפיה ורובוטיקה.
תרגול תבניתי (Block) לעומת תרגול אקראי (Random):
שתי גישות עיקריות לתרגול בלמידה מוטורית הן:
- תרגול תבניתי (Block):
- הגדרה: חזרה חוזרת על אותה תנועה מספר פעמים ברציפות לפני המעבר לתנועה אחרת.
- דוגמה: כדורסלן המתאמן על זריקות עונשין מספר רב של פעמים ברציפות לפני שהוא עובר לתרגיל אחר.
- יתרונות:
- מאפשר למידה מעמיקה של תנועה ספציפית.
- יכול לשפר את הביצועים בטווח הקצר.
- חסרונות:
- עלול להוביל ל"קיבעון" בתנועה.
- פחות יעיל בהעברת המיומנות למצבים משתנים.
- תרגול אקראי (Random):
- הגדרה: ביצוע סדרות של תנועות שונות באופן אקראי.
- דוגמה: טניסאי המתחלף בין חבטות חזקות, חבטות ספין, וחתכים באופן אקראי.
- יתרונות:
- מעודד גמישות קוגניטיבית.
- משפר את היכולת להעריך את המצב ולהגיב אליו באופן דינמי.
- יכול להוביל ללמידה ארוכת טווח טובה יותר.
- חסרונות:
- עלול להיות מתסכל בתחילה.
- עשוי להוביל לביצועים נמוכים יותר בטווח הקצר.
מתי להשתמש באיזו גישה?
הבחירה בין תרגול מובנה לתרגול אקראי תלויה במספר גורמים, כולל:
שלב הלמידה: בשלבים הראשונים של הלמידה, תרגול מובנה יכול להיות יעיל יותר. בשלבים מתקדמים, תרגול אקראי יכול לשפר את הביצועים.
סוג המיומנות: מיומנויות סגורות (closed skills) כמו זריקות עונשין, עשויות להפיק תועלת מתרגול מובנה. מיומנויות פתוחות (open skills) כמו משחק טניס, עשויות להפיק תועלת מתרגול אקראי.
מטרות האימון: אם המטרה היא לשפר את הביצועים בטווח הקצר, תרגול מובנה יכול להיות מועיל. אם המטרה היא לפתח גמישות קוגניטיבית ולשפר את היכולת להעריך את המצב, תרגול אקראי יכול להיות עדיף.
על הניסוי של שיא ומורגן
ג'ון שיא ורובין מורגן (1979) ערכו ניסוי פורץ דרך שמהפך את הדרך שבה מדענים חושבים על התהליכים הכרוכים בתרגול. בעקבות כמה מהרעיונות המקוריים של וויליאם באטיג (1966), שיא ומורגן העמידו נבדקים לתרגל שלוש משימות שונות (A, B ו-C) שכללו תגובה לאור גירוי עם סדרה נכונה של תנועות מהירות של היד והזרוע, כאשר לכל משימה רצף מתוכנן מראש שונה. קבוצה אחת של נבדקים תרגלה את המשימות בסדר תבניתי , השלימה את כל התרגול של משימה A לפני המעבר למשימה B, אותה השלימו לפני המעבר למשימה C. קבוצה שנייה תרגלה בסדר אקראי; לא יותר משני ניסיונות עוקבים יכלו
מחקרם של שיא ומורגן הראה כי במהלך התרגול עצמו, הקבוצה שתרגלה באופן תבניתי ביצעה את המשימות טוב יותר (זמנים קצרים יותר) מאשר הקבוצה שתרגלה באופן אקראי. עם זאת, חשוב לזכור שהבדלים בביצוע במהלך התרגול אינם בהכרח מעידים על הבדלים בלמידה עצמה. כדי לבחון את הלמידה, יש לבצע מבחני שימור (או העברה) לאחר זמן מסוים.
מבחני שימור:
שיא ומורגן בדקו את הלמידה על ידי ביצוע מבחני שימור לאחר 10 דקות ו-10 ימים; מבחנים אלה בוצעו תחת תנאים אקראיים או חסומים, מה שהוביל לארבע תת-קבוצות. התוצאות הראו בבירור כי התנאים האקראיים במהלך התרגול היו יעילים יותר לשמירה על המיומנויות, גם כאשר מבחני השימור היו בתנאים אקראיים וגם כאשר היו בתנאים חסומים.
מדוע תרגול אקראי כה יעיל?
התוצאות הללו הפתיעו רבים בתחום, שכן ההנחה הרווחת הייתה שלמידה צריכה להיות מרבית בתנאים שבהם הלומדים מיומנים ביותר במהלך התרגול. מספר השערות הוצעו כדי להסביר את התוצאות הללו:
- השערת העיבוד המורכב: שיא וזימני (1983) טענו כי שינוי המשימה בכל ניסיון בתרגול אקראי הופך את המשימות למובחנות יותר ומשמעותיות יותר, וכתוצאה מכך נוצרות ייצוגים מנטליים מפורטים יותר.
- השערת השכחה: לי ומגיל (1983) הציעו כי כאשר הלומד עובר ממשימה A למשימה B, ה"פתרון" שנוצר עבור משימה B גורם לשכחת הפתרון שנוצר קודם לכן עבור משימה A. כאשר מתמודדים שוב עם משימה A לאחר מספר ניסיונות, הלומד צריך ליצור את הפתרון מחדש; לכן, הביצוע בתרגול הוא יחסית גרוע. עם זאת, תהליך יצירת הפתרון הזה נחשב מועיל ללמידה.
שיחה מרתקת על הרעיון של אימון תבניתי מול אימון רנדומלי
מחקרים נוספים:
מחקרים רבים נוספים בחנו את שתי ההשערות הללו, ותמכו בשתיהן. מסקנה אפשרית היא שהשערות אלו משלימות זו את זו ולא בהכרח סותרות.
גורמים נוספים המשפיעים על יעילות התרגול האקראי:
- מעורבות פעילה: תרגול אקראי מכריח את הלומד להיות מעורב יותר בתהליך הלמידה.
- זיכרונות מובחנים: תרגול אקראי יוצר זיכרונות משמעותיים ומובחנים יותר עבור המשימות השונות.
- יצירת פתרונות חדשים: תרגול אקראי מכריח את הלומד ליצור פתרונות חדשים עבור המשימות, מה שמוביל ללמידה עמוקה יותר.
לסיכום:
תרגול אקראי, למרות שהוא עלול להוביל לביצוע גרוע יותר במהלך התרגול עצמו, הוא יעיל יותר ללמידה ארוכת טווח. הסיבה לכך היא שהוא מעודד עיבוד מידע עמוק יותר, יצירת זיכרונות משמעותיים ומובחנים, ומכריח את הלומד להיות מעורב יותר בתהליך הלמידה.
Research illuminates the benefits of random practice over blocked practice in motor learning
This is an excerpt from Motor Learning and Performance 5th Edition With Web Study Guide by Richard Schmidt & Tim Lee.
Blocked Versus Random Practice
0506616157
יש לכם עוד שאלות לאימון קוגניטיבי תגובתי? כנסו!
לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!
---
050-6616157 הפייסבוק שלי
